לכבודו של הגיבור שלי
שם הכותב:
רועי
תאריך:
12/05/2008
שלום,
אני נכנס הרבה מאוד לאתר של רועי ז"ל ואני אוטומטית בוכה מכאב גם אם הוא לא היה קשור אליי משפחתית או כחבר [לצערי הרב שלא זכיתי].
רציתי להגיד שבשבילי, רועי הוא ה-סמל, הסמל של המלחמה האחרונה, ה-סמל למיהו בן אדם, מיהו גיבור
לדברים בהרחבה>
|
מכתב למשפחתו של רועי
שם הכותב:
רונן
תאריך:
11/05/2008
שמי רונן,בן 17 מב"ש, שלשום כשהגעתי לתת כבוד לחללי מערכות ישראל בבית הספר שלי צפיתי בסרטון שאת הכנת על אחיך רועי.
אני לא מצליח להשתחרר מהאבל והתחושת פספוס שאני מרגיש שהאדם היקר והמדהים הזה לא חי איתנו היום.
הוא סמל ומופת לכל מה שטוב בארץ הזאת,ההורים והמשפחה צריכים להתגאות שהגורל העניק להם כזה אדם מדהים.
רועי מהווה מבחינתי מודל לדוגמא מהיום עד סוף ימיי, אין לי מילים לתאר את מה שאני מרגיש ורוצה לומר למשפחתכם האבלה.
הביטוי המפורסם "במותם ציוו לנו חיים" נכתב ונצור על שמו של רועי קליין.
אם המשפחה תהיה מוכנה אשמח בעתיד לבקר ולשמוע על רועי,אני מרגיש כאילו היה בן משפחתי.
לדברים בהרחבה>
|
שם הכותב:
רחמים מדמון
תאריך:
10/05/2008
ראשית אציג עצמי בקצרה: שמי מדמון רחמים מאשדוד ואני נכה צה"ל ממלחמת שלום הגליל (תסלחו לי אבל אני מתעב את המינוח מלחמת לבנון הראשונה כאילו זו תוכנית טלויזיה בהמשכים) במלחמה הייתי תותחן טנק בחטיבת "ברק" (188) ועברתי מלחמה מאוד קשה . אולם רועי הוא הגיבור שלי. גיבור בקנה מידה של בר כוכבא ויותר. אני מעריץ אותו ורואה בו את כל התמצית של גבורה ועמידה איתנה של העם היהודי. קשה להבין איך אדם ברגע כזה שאין זמן לשקול החלטות לוקח החלטה שכזו בלי שמץ אנוכיות ובמיוחד שמחכה לו משפחה בבית.
לדברים בהרחבה>
|
מעריץ את רועי, אבל לא (רק) בגלל שקפץ על הרימון
שם הכותב:
שוקי
תאריך:
08/05/2008
ראיתי את הסרט על רועי ז"ל שנה שעברה ואני חייב להודות שהוא השפיע עלי בכל התנהלות החיים.
הרבה אנשים מעריצים את רועי בגלל מעשה הגבורה שלו, אני דווקא התפעלתי מהיכולת שלו לנצל כל רגע במשך היום ולהספיק את כל הדברים- ללמוד תורה, ללמוד מקצוע, להיות עם הילדים ועם האשה ויחד עם זה להיות איש צבא (דבר שדורש מאמץ רב) ואת הכל הוא עשה ב100% ומתוך אמת.
לקחתי את זה כ"לימוד מוסר" בשבילי וזה ממש שינה את מהלך החיים שלי
לדברים בהרחבה>
|