דברים שנאמרו בטקס קריאת כיכר על שמו של רועי 23.10.06
שם הכותב:
יפעת - אחות של רועי
תאריך:
אני רוצה לספר לכם על רועי.
לפני 3 חודשים, אחי, רועי קליין נפל בקרב בדרום לבנון. רועי היה רס"ן בתפקיד סמג"ד של גדוד 51 של גולני. בן 31 במותו. יום הולדתו האחרון היה גם יום קבורתו. נסיבות מותו הוגדרו כגבורה, לאחר שקפץ על רימון, על מנת להציל את חייליו. רועי לא עשה זאת מתוך פזיזות. הוא היה מאד זהיר, מאד מחושב, אמיץ וקר רוח, ולכן, גבורתו מעידה כיפליים על אישיותו המדהימה שנגלתה לנו, מאחר שבנקודת הזמן הזו, שבה היה עליו לקבל החלטה, הוא עשה זאת מתוך מחשבה. מחשבה, שבה הבין כי מהקרב הזה הוא כבר לא יצא, ולפחות להציל את מי שניתן.
לדברים בהרחבה>
|
משפחת קליין היקרה
שם הכותב:
ענת בזק (קמסלר)
תאריך:
משפחת קליין היקרה, שלום וברכה!
מכתב זה נולד במחשבותיי עוד בקיץ, אחרי הלוויה של רועי ה.י.ד. ובמהלך ימי השבעה.
בשבוע שעבר, בימים שלפני כניסת החג, שוב רציתי לכתוב לכם ולומר שאנו זוכרים אתכם, האנשים היקרים שלא חוזרים לשגרה של לפני המלחמה, ולאחל לכם שנה טובה עד כמה שאפשר במקום שאתם נמצאים בו.
במוצאי החג אחותי נאוה סיפרה לי שהיא פגשה אתכם בבית הכנסת ושלחתם לי דרישת שלום, אז החלטתי שהגיע הזמן להפר את השתיקה ולהוציא מהלב אל הכתב מעט מהרגשותיי ומחשבותיי כלפיכם ואליכם בחודשיים האחרונים.
לדברים בהרחבה>
|
רועי
שם הכותב:
יהונתן שריד
תאריך:
רועי...
זכיתי להיות איתך במשך 7 החודשים האחרונים בשירות. 7 חודשים שבמבט לאחור השפיעו רבות על מהלך חיי.
למדתי ממך המון. היית השילוב המושלם בין כל האידיאלים בהם האמנת, לבין כל מישורי החיים בהם חיית.
ידעת לשלב באומנות בין תפקידך הסמכותי בגדוד לבין העובדה המדהימה כשלעצמה שלא ידעת מה זה כעס. הכל בחיוך, הכל בנועם.
לפעמים אפילו חיכיתי שתכעס, כדי שאנשים ידעו שעברו את הגבול. אבל לא, לא נתת לשום דבר להוציא אותך מהמודעות הטהורה שלך.
אני זוכר יום אחד שהיה איזה משהו שכמעט גרם לך לאבד שלווה, אמרת לי "יוני, בוא יוצאים למד"ס, אני חייב לרוץ קצת כדי להירגע".
אחרי הריצה כבר ישבנו בנחת על כוס קפה והעניין נשכח כלא היה.
האידיאליזם שלך היה טהור, ללא כל גינוני שררה. רצית להמשיך להתקדם רק כי ידעת שצריכים אנשי אמונה בצבא.
לדברים בהרחבה>
|
רועי- הילד עם החיוך הנצחי
שם הכותב:
אביחי בליצקי
תאריך:
שלום למשפחת קליין היקרה,
התרגשתי למלא בקשה זו של כתיבת זכרון אודות רועי.
אני הכרתי את רועי כילד, שהיה האח הקטן של יפעת ונעה או החניך של רן, ענת עודד ואילנית.
הדבר שהכי חרוט לי בראש- זה פשוט- החיוךהנצחי והכובש שלו.
כאשר הייתי חולף לידו בסניף או ברחוב אחוזה, ואני הייתי הגדול- והוא החניך הפצפון, הוא תמיד היה מקדים שלום עם חיוך ענק כמו שרק הוא ידע. חיוך, שאומר הכל
לדברים בהרחבה>
|