מילים על רועי- מכתב אישי שנשלח למשפחה
שם הכותב:
יואל אור- אלמ - נספח
תאריך:
לאהרון ושושנה קליין היקרים,
והרעיה שרה יהודית והילדים גלעד ויואב הקטנטנים
משפחת קליין היקרה,
שושנה סיימתי את השיחה הארוכה איתך וניתן לומר ששאבתי כוח, אנני יודע מהיכן את שואבת את הכוח אך את בהחלט משדרת זאת בכל משפט ואפילו בין הדמעות.
למרות שדיברנו ארוכות ברצוני שוב להעלות על הכתב דברים ולספר לכם על מפגש מאד אישי שהיה לי עם רועי ז"ל.
כפי שסיפרתי לך אני איש גולני, התחלתי כחייל בחטיבה עד סגן מפקד חטיבת גולני, הייתי אף מפקד חטיבת החרמון ועוד מספר תפקידים כולם בשטח ובלחימה.
את רועי הכרתי די טוב ורועי אף שירת תחת פיקודי הישיר כקצין עם הקמת יחידת אגוז בתקופה שהייתי מפקד בסיס הטירונים של חטיבת גולני. ארוע אחד שנחרט בזכרוני ואחלוק זאת עמכם:
לדברים בהרחבה>
|
דברי הספד שנאמרו בשלושים לנפילתו בקרב בלבנון
שם הכותב:
אסי
תאריך:
ראש חודש אב תשס"ו – נפלת בקרב גבורה בלבנון. תחילתה של לחימה קשה בלבנון.
בתוך ימי האבל נקראתי ללבנון. את פרשת ואתחנן – הפרשה שלך לא הספקתי לשמוע עקב נוהל הקרב הצפוף.
שבת אח"כ, בהפסקה קצרה בין הלחימה, הייתי מוכרח להשלים את הפרשה שלך. לקרוא, לנסות להתחבר, להפנים, להבין, להיפגש שוב עם האישיות שלך, מתוך פרשת הבר מצווה שלך. לשמוע את דבר ה' כפי שהוא מתגלה אלינו בפרשה זו.
לא הייתי צריך לקרוא הרבה – שלושה פסוקים ראשונים והכל מובן – המהות, האישיות.
לדברים בהרחבה>
|
דברים שנאמרו בהלוויה של רסן רועי קליין
שם הכותב:
נתנאל אלישיב (גוטליב
תאריך:
רועי אחי,
באותן שעות מחרידות, בהן שמועה רדפה שמועה, ומשעה לשעה הלך והתחוור לנו שאתה בין הנופלים בקרב הגבורה בבינת ג'ביל, כל הזמן חשבתי על אותה פרשייה בספר מלכים (מלכים א פרק כב), בה מסופר איך מלך ישראל היה מחופש במלחמה לבל יפגעו בו, והמקרא מתאר:
"ואיש משך בקשת לתומו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השריון" (פסוק לד).
המושך בקשת לא ידע שהאיש עליו ירה הוא הגדול שבישראל.
אף חלאות האדם שארבו לכם רצו לפגוע בחיילים באשר הם, ובאמת כולם קדושים וטהורים, כזוהר הרקיע מאירים ומזהירים, ובכל זאת, הם פגעו במיטב שבמיטב שהעם הזה הצמיח, הם פגעו בך, שהיית יחיד ומיוחד.
לדברים בהרחבה>
|
דברים שנאמרו באזכרה במלאת 30 יום למותו
שם הכותב:
יפעת - אחות של רועי
תאריך:
רועי יקר ואהוב שלנו
מאז מותך חלפו כבר 30 יום
חלפו רק 30 יום
הכאב הוא קשה מנשוא. וכשמו כן הוא - כאב שקשה מאד לשאת.
בנתיב חייך הקצרים, הצלחת להשאיר חותם בכל מקום בו היית ולכן האבדן והחוסר מורגשים בעוצמה בלתי נתפסת.
אנו שומעים עליך סיפורים וחוויות שעברת, במעגלים השונים בחייך, ואנו נהנים איתך, מופתעים ממך, כואבים איתך ובעיקר, אוהבים אותך ומתגעגעים אליך בכל מאודנו.
לדברים בהרחבה>
|