פגישה- חצי פגישה אשר שכטר ב"ה למשפחת קליין שלום רב,
מצ"ב דברים שכתבתי על רועי קליין.
את רועי הכרתי לפרק זמן קצר מאד בתפקידי כרב צבאי בשנה שעברה.
במהלך המלחמה לאחר ששמעתי את הבשורה המרה רציתי לשבת ולכתוב את אשר על ליבי אך רוחי לא הייתה נכונה בי.
כשבועיים לפני יום הזיכרון שוחחתי באקראי עם רכזת התרבות הגב' איילת מרציאנו בכפר אדומים (מקום מגורנו) על טקס יום הזכרון היא אמרה שהיא מעוניינת להציג כמה מדמויות הלוחמים שנהרגו במלחמה ורועי ביניהם.
סיפרתי לה אודות פגישתי הקצרה ,לצערי, עם רועי. כעבור יומיים היא ביקשה שאטול חלק בטקס ואומר דברים אחדים על רועי. ניגשתי לשולחן הכתיבה, ואלה דברי שנכתבו גם בדמע. גלשתי באינטרנט וראיתי את האתר.
סברתי שראוי להכליל דברים אלה לזכרו.
אין בפי דברי נחמה! מעשיו הם זכרונו של אדם מרשים כל כך. תודה רבה אשר שכטר כפר אדומים ד.נ. מזרח בנימין 90618
את רועי לא הכרתי במשעולי הקרב לא בנתיבי הלחימה בינות לשריקות הנותבים וכדורי הרובים רועי, לא היה חברי הקרוב ואף לא הייתה לנו היכרות ארוכת שנים.
את רועי פגשתי ארבע שעות. בשנה שעברה בערב הפסח נשלחנו להכשיר את אחד המטבחים לקראת הפסח במוצב בגבול הצפון. באותם ימים ההתרעות גברו והכוננות עלתה. הגענו למוצב בליווי "האמרים" ממוגנים וניגשנו לעבודה.
בעצומה של העבודה ואנו בלהט הקרצוף הליבון וההגעלה לפתע, נכנס קצין צעיר ומרשים, הוא לא מאלה שהבליח זעקה לאוויר בכניסתו בכדי להודיע על בואו ובכך לזכות באישור מבחוץ לקיומו הוא נכנס! מבטיהם של פקודיו הביעו הערצה ומבטיו השיבו אהבה, אחווה וידידות. בסגנונו הבוטח שאל לשלום איש ואיש, למעשיו, להרגשתו, למאווייו ורצונותיו.
הוא לא הקשה קושיות הלכתיות דקדקניות וקנטרניות מחד ולא הביע תרעומת על בעיות לוגיסטיות מאידך. הוא שאל אם הכול כשורה ועודד את פקודיו להמשיך במלוא המרץ. סיימנו את תפקידנו בשעה 2:00 לפנות בוקר, הכוננות הוסרה ואנו ביקשנו לשים את פעמינו לקריית שמונה, אך השעה המאוחרת והיעדר רכב מתאים עיכבו אותנו. שקלנו את צעדינו.
רועי חש בהתלבטות ניגש ושאל אותי: "אשר, מה הבעיה?" השבתי, כי למחרת עלינו להיות בקרית שמונה, להמשיך למוצב הבא. "בואו איתי אקח אתכם ב"האמר" שלי לקריית שמונה" אמר ולא יסף. שמנו פעמינו לקריית שמונה בדרך עוד הספקנו לשוחח, החלפנו רעיונות בענייני "אמונות ודעות" ועוד כהנה וכהנה.
נפרדנו לשלום! לימים, פרצה מלחמה בצפון. באחד הימים שמענו שסמג"ד גולני נהרג בבינת ג'בל בהצילו את חבריו, בשעת הקרב הבחין ברימון שהושלך לעבר חייליו, הוא זינק עליו, חסם בגופו את מרבית ההדף כשעל שפתותיו "שמע ישראל".
אנו בעיצומה של הלחימה, לפנות בוקר, בשעה 3:00, בעת הפוגה קצרה, פתחתי באקראי את העיתון, ואני כהלום רעם, רועי, רב סרן רועי קליין הוא סמג"ד גולני שנהרג. אין ספק, שמו ותמונתו, המוכרים לי מתנוססים בעיתון. היה איש ואיננו! יש החיים על קידוש השם יש הנופלים על קידוש השם ויש חיים ונופלים על קידוש השם היה איש ואיננו! אך אישיותו נצורה בליבנו!