דברים לזכרו

שם הכותב:
למשפחת קליין היקרה
תאריך:
-
כותרת:
עינת לוין (בהרב)

למשפחת קליין היקרה,
יום הזיכרון האחרון לחללי צה"ל היה עבורי כיום הזיכרון של רועי.
ההלם וחוסר היכולת לעכל שרועי אכן איננו הציפו אותי - עוד יותר מהרגע בו התבשרתי על נפילתו.
בדמעות צפיתי בסרט המרגש שהוקרן בטלויזיה, ועד עכשיו המחשבות לא עוזבות אותי.
החלטתי לכתוב לכם קצת על רועי שאני הכרתי: רועי התיכוניסט, רועי של בני עקיבא. בשנים האחרונות לא היינו בקשר.
אני זוכרת שכששמעתי שרועי קליין התחתן חשבתי בליבי שאשתו "שיחקה אותה", באיזה בעל זכתה... חכם, מצחיק, טוב לב, רגיש, ערכי, "שאקל" – מה עוד אפשר לבקש?
כשראיתי את שרה בסרט הבנתי שמצא מין את מינו וגם רועי התברך בבת זוג מקסימה.
אני נדהמת לשמוע ולקרוא לאיזו אישיות דגולה הוא גדל להיות. הרצינות, היושר, הענווה, הדבקות בתורה ובערכים, המנהיגות, המצוינות – כל אותן תכונות יסוד שלו התעצמו לאין ערוך בשנים האחרונות.
איזו שלמות ואיזו גבורה מעוררת הערצה.
רועי היה מסמר השבט. אחד מעמודי התווך. ה-בדרן שלנו. מלך הצחוקים והקטעים. נשמע כמו קלישאה, אבל תמיד עם חיוך וזיק של צחוק בעיניים.
אני זוכרת את רועי עם חולצת טי-שרט שכתוב עליה "אהלן". רועי של מסעות, מחנות ופגישות שבט בערבי שישי באחוזה.
רועי של הצגות, חיקויים ותזמורות בצורת (שירי יונית בשחקים..). לא רק לוקח חלק פעיל, אלא זה שיוזם וממציא, "המוח" מאחורי כל ההברקות... ואני גם זוכרת אותו עם הסקסופון, מלמד את עצמו לנגן ומנסה לנגן עם הלהקה בחודש ארגון.
הגאונות - אם איני טועה, סיים את כל הבגרויות בכיתה י' – הרצינות והשאפתנות - כדי להתקבל לסיירת מטכ"ל נהג לרוץ לים בהרצליה ובחזרה – לא באו על חשבון החברה'מניות.
כשעשינו מורל, רועי היה זה שמטפס על כתפיים של מישהו ומשלהב את כולנו עם הקול האדיר שלו. איזה שאגות! מניף ידיים וצורח בגרון ניחר וכולנו אחריו.
רועי עיצב חלק נכבד מהזיכרונות הנפלאים של כולנו מאותם ימים.
אני נזכרת בשיר שלנו, של שבט המבשר ("כשרועי היה בן שנה"); שיר ששרנו על רועי, שכל מילותיו הן העלבות והכפשות ברוח השטות. כזה שאפשר לכתוב רק על אחד פופולארי ומקובל כמוהו.
שרנו אותו בהתלהבות, בניצוחו, בכל הזדמנות, לפי הקצב. כי כזה היה רועי, אחד שמסתלבט עם החבר'ה, עם צחוק מתגלגל ומצחיק שמהדהד לי בראש גם היום. אחד שאוהב את כולם וכולם אוהבים אותו...הוא היה בנאדם מדהים.
משפחה יקרה,אולי תמצאו מעט נחמה בכך שסיפור חייו של רועי מכה גלים. שאין אדם שיכול להישאר אדיש לנוכח אישיותו הנדירה של רועי, ושאנשים רבים שואפים להיות טובים יותר בגללו. שגם במותו רועי ממשיך להשפיע ולשנות.
רועי לא יישכח.
אני, די מרחוק, חשה את החלל העצום ולא יכולה לדמיין מה עובר עליכם.
אני חושבת עליכם הרבה וכואבת איתכם את האובדן.
מן השמים תנוחמו
עינת לוין (בהרב)