אינני מרגיש ראוי לכתוב, אבל אם לא אכתוב כיצד תדעו כי אדם שלא הכיר את רועי ישב, כך סתם באמצע ליל, ובכה. בכה על מה שאבד, ואיננו, ובכה על מה שנותר, והננו, כי בחלל העולם, עדיין גם עתה, מהדהדת, הקריאה. קריאת השמע, שעל המיתה. והשומעים, נרעדים, נרעשים, ננערים, ועל שפתם תרחף לחישה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.